משלוח חינם לנקודת איסוף בכל הזמנה
אי שם באיטליה - 8 ימים זוגיים שלמים
את הטיול לאיטליה סגרתי ממש ברגע האחרון, מצאתי טיסה זולה, איתי היה בחופש מהעבודה והסבתות מ 2 הצדדים התגייסו לעזור עם הילדים, כל הכוכבים הסתדרו לנו.
8 ימים זוגיים בשבוע שלפני פסח, לא בטוחה מאיפה היה לי אומץ לבקש מהסבתות ולעולם אוקיר להן תודה על עזרה בטיול זוגי הראשון מאז שהילדים נולדו, תודה סבתא!

אספנו את הרכב בשדה, אני על ההגה ואיתי מנווט, זה סידור שעובד לנו נהדר בחו"ל, סיבוב קצר עם ההילוכים בחניון אחרי שנים שלא נהגתי על ידני ומשם ישר לכיון האלפים האיטלקים, נסיעה של 4 שעות.
מלבד כביש האגרה הראשי את שאר הנסיעה עשינו בדרכים צדדיות כדי שנהנה מהכפרים הפשוטים והאותנטיים באזורי הפרברים של איטליה, שם גם טעמנו את הפיצה הטעימה ביותר שאכלנו בחיינו, פיצריה שכונתית בין ביניינים, מקום פשוט פשוט שמכין פיצה לא מהעולם הזה.
איתי אתה זוכר את הפיצה המטריפה הזאת?? זוכר כמה צחקנו באותו יום? ממש כאבה לנו הבטן

 
אני מאוד אוהבת להגיע למקומות מבודדים, הרחק מאזורים מתויירים וסואנים, אני אוהבת לטייל במקומות מרוחקים, להרגיש את הארץ בה רגליי מתהלכות בצורה הכי אותנטית שאפשר, להכיר את האנשים המקומיים, פינות נסתרות, שווקים, חנויות יד שניה וטבע פראי.
הגענו לאזור האלפים האיטלקיים, השכרנו חדר במלון קטן ויפיפה עם מרפסת בגודל 80 מטר! שעלה לנו רק 320 ש"ח ללילה כולל ארוחת בוקר, יתרון נוסף ללינה במקומות מרוחקים - המחיר המעולה שמאפשר לטייל בעולם בתקציב קטן.
המרפסת שלנו צפתה לכיון אגם יפיפה אבל האגם היה חצי מלא, הבחור הנחמד בקבלה אמר לנו שבכל 4 שנים מרוקנים חצי מהאגם מנקים את הקרקרעית היטב וממלאים חזרה, האגם עצום בגודלו והתהליך אורך מספר חודשים, היה מיוחד לראות אותו גם חצי מלא.
רוב הטיול ישנו וטיילנו בכפרים הצפוניים של איטליה ובסוף הטיול הגענו לונציה ליומיים, את וונציה אני מגדירה כ "החלום ושברו", היא עמוסה תיירים ובחלק מהמקומות לא נקיה, לא כל כך יפה (כן יש יחודיות מסויימת) ובמקרים כאלו אני דוגלת ב"ללכת לאיבוד", אז הלכנו לאיבוד בסמטאות ונציה, הגענו למקומות מעניינים כמו למשל בית קפה של מקומיים ששותים בו את הקפה בעמידה בלבד לצד וטריה עם מבחר מאפים מיוחדים שגם אותם כמובן אוכלים בעמידה, ולמה עמידה? כי הם שותים בקצרה ומיד הולכים לעבודה, אין להם זמן לשבת.
הגענו לחנות ספרים עתיקה ולחנות בגדים יד שניה בה רכשתי שמלה אדומה יפיפיה ב 20 שקלים, ובמקרה הגענו לאי בוראנו, צמוד לונציה. פשוט הלכנו לאיבוד, זה תמיד חוויה.
באי בוראנו הכרנו אישה מקומית שטיילה עם זאב, זאב שהפך לכלב ביתי (מסתבר ששם זה חוקי), היא לנו סיפרה שהסיבה שכל בית צבוע בצבע אחר היא בגלל הדייגים שהיו חוזרים מאוחר משייט, לעיתים שיכורים, וכדי לא להתבלבל בבתים ובטעות להגיע לאישה אחרת הם צבעו אותם בצבעים שונים וכך ידעו לחזור לבית שלהם, זו מסורת עתיקה וככה נהוג שם עד היום לדבריה.
היא כיוונה אותנו למאפיה מיוחדת עם עוגיות עבודת יד, הסתובבנו בין הבתים הצבעוניים ונהננו מהקסם של האי שמשמעותית היה פחות מתוייר מוונציה, קנינו לנו דגים לארוחת ערב שבת שהכנו בדירת אייר בנב, מעט ירקות טריים ולקינוח עוגיות טעימות בעבודת יד.
x

#{title}

#{text}

#{price}